יש תיאטראות שמעלים הצגות, ויש כאלה שמלווים דור. בשנת 2025 נדמה ש"תיאטרון השעה הישראלי" כבר שייך לסוג השני. לא רק בגלל מספר ההפקות או כמות הצופים, אלא בגלל המקום שהוא תפס בתוך הסיפור התרבותי והחברתי של ישראל.ֿ
זו הייתה שנה שבה הבמה לא נשארה על הבמה – אלא ירדה אל השטח, פגשה מציאות מורכבת, והצליחה להיות רלוונטית, רגישה ומדויקת
הרפרטואר של תיאטרון השעה השנה נע בין אהבת קלאסיקות לבין אומץ לגעת בנושאים שמעסיקים את הילדים והנוער כאן ועכשיו. לצד הפקות כמו "ג'ינג'י", "מעשה בשלושה אגוזים" ו־"הלב", שמחזירות לבמה נכסי צאן ברזל עם שפה עכשווית, עלו גם הצגות שבוחרות להתמודד ישירות עם פצעים חברתיים פתוחים.
הצגות חברתיות
ההצגה "ים של חברים", שעוסקת בתופעת החרמות, הפכה השנה להרבה יותר מהצגת תיאטרון. בבתי ספר ברחבי הארץ היא שימשה כנקודת פתיחה לשיח פתוח על בדידות, אומץ חברתי ושייכות. מורים ויועצים מספרים על ילדים שמצליחים לדבר על חוויות אישיות דרך הדמויות שעל הבמה – לפעמים בפעם הראשונה.
לצידה, הצגות כמו "מול כולם", העוסקת בקבלת השונה, ו־"הכוח האמיתי", שמדברת על שליטה עצמית ולחץ חברתי, מציעות מבט לא שיפוטי ולא מטיף. הן לא מחלקות תשובות, אלא מאפשרות הזדהות. בתוך מציאות רוויית מסכים, תחרות והשוואה מתמדת – זו עשייה תרבותית עם השפעה ממשית.
פעילות בינלאומית
העשייה של תיאטרון השעה לא נעצרה בגבולות ישראל. בשיתוף ההסתדרות הציונית העולמית, יצא התיאטרון לפעילות בינלאומית ענפה והפך לשגריר של התרבות והשפה העברית בקרב קהילות יהודיות בעולם.
בפסטיבל "גבורה וגיבורים" בלונדון, שנפתח באירוע מרגש בבית השגריר במעמד אורן סמדג׳ה, הוצגו הצגות "אלוף ישראל" ו־"נגזר לחיים", המספרת את סיפורו של ניצול שואה שהתגייס לפלמ"ח.
המסע ברחבי העולם המשיך במהלך השנה, ההצגות "איתמר הילד העברי הראשון" ואלוף ישראל" הופיעו בפריז. ההצגה "אלוף ישראל" המשיכה למסע ברומא ומילאנו ומיד לאחר מכן שחקני ההצגה טסו להציג במקסיקו, מיאמי, ארגנטינה וברזיל. בכל מקום אליו הגיעו השחקנים, הם זכו לחיבוק חם שהוכיח שהקשר בין ישראל ליהדות התפוצות עובר דרך גם דרך הבמה.
בתקופת חירום
גם ברגעים שבהם המציאות הישראלית הפכה מתוחה ומאיימת, תיאטרון השעה בחר שלא להישאר מאחורי הקלעים. במהלך ימי לחימה ואיומים ביטחוניים, שחקני התיאטרון הגיעו למקלטים ברחבי הארץ עם הצגות יחיד אינטימיות לילדים. בלי תפאורה גדולה ובלי אפקטים – רק מפגש אנושי שמצליח לייצר רגע של שקט, דמיון וחיוך.
קהל מבוגרים
שנת 2025 סימנה גם שינוי תפיסתי. תיאטרון השעה ביסס את מעמדו כשחקן משמעותי גם בעולם התיאטרון למבוגרים. שיתוף הפעולה עם תיאטרון חיפה בהפקת הקומדיה "שם פרטי" התגלה כהצלחה גדולה. גלית גיאת, בן פרי, אמיר קריאף, ירדן ברכה ויואב בר לב מביאים לבמה דרמה משפחתית חדה, מצחיקה ולא מתנצלת.
במקביל, המחזמר "קזבלן", בשיתוף תיאטרון הבימה ובכיכובו של איתי לוי, המשיך לשבור שיאים. אירוע "קזבלן בפארק" בפארק הירקון, מול עשרות אלפי צופים מכל הגילאים, סימן רגע תיאטרלי יוצא דופן בקנה מידה ישראלי.
יוצרים צעירים
גם מאחורי הקלעים נרשמה תנועה מתמדת קדימה. פסטיבל "סוליקו", שנערך זו השנה הרביעית, ממשיך לשמש חממה ליוצרים צעירים. מתוכו נבחרו הצגות כמו "באמצע הרחוב", "אור גדול" ו־"מנקודה לנקודה" להצטרף לרפרטואר הקבוע.
את השנה חתם התיאטרון עם הפקת חנוכה רחבת־היקף "כובע קסמים", בכיכובן של חנה לסלאו, טיילור מלכוב ועדי אלון, ועם פסטיבל הצגות בגבעתיים שבו הוצגו תשע מהפקותיו המובילות בשלושה ימים.
בסופה של שנת 2025, תיאטרון השעה הישראלי כבר לא נתפס רק כתיאטרון ילדים ונוער. הוא הפך לבית תרבותי, לעוגן רגשי ולזירה שבה הסיפורים החברתיים, האישיים והלאומיים מקבלים חיים.
בלי רעש מיותר, ועם הרבה נוכחות – נדמה שהוא ממשיך לעשות את מה שתיאטרון טוב אמור לעשות: להיות רלוונטי.
צילום:רדי רובינשטיין
